שביתה בהכריית של אסטוריאס והמתכת של ויגו בספרד

Prises de position - Prese di posizione - Toma de posición - Statements - Prohlášení - Заявления

Pubblichiamo qui di seguito la nostra presa di posizione "Scioperi nelle miniere delle Asturie e nel metalmeccancio di Vigo", tradotta in lingua ebraica - Nous publions ci-dessous la traduction en hébreu de notre prise de position "Grève des mineurs des Asturies et de la métallurgie de Vigo" - Publicamos la traducción en hebreo de nuestra posición "Huelga en la minería de Asturias y en el metal de Vigo".

שביתה בהכריית של אסטוריאס והמתכת של ויגו בספרד

ללא פשרות על תנאי החיים של הפרולטריון

מ 23 מאי העובדים הכורים, במיוחד אלה של אסטוריאס אבל גנ אלה של ליאון, פלנסיה ומחוזות אחרים, שובתים ללא הגבלת זמן כדי לדרוש השלטון המרכזי לא לקצץ הסובסידיות ישירות לייצור פחם, אשר למעשה אומר את מותם.

מההתחלה יוני העובדים התחבורה הבין העירונית ראשון, ולאחר המורים זמניים של אסטוריאס הצטרפו לשביתה. בינתיים עובדים של התעשייה בניית ספינות לואי של ויגו עשו הפגנות רבות במהלף חודש מאי, שהסתיים עם עימותים ישירים עם המשטרה ואפילו עם חברי הוועדה חברה.

המדיניות נגד פעולים שהבורגנות ביצעו בספרד ובמדינות אחרות שזועזעו ביגלל המשבר הקפיטליסטי העולמי (העלאת גיל הפרישה, רפורמה העבודה...) ראשון דרך הממשלה הסוציאליסטי ועכשיו הממשלה של הפרטידו הפופולר (פפ), כמו גם הדיכוי עבודה, פיטורים לאלפים מדי חודש בכל ערי ספרד, קיצוץ שירותים בסיסיים וירידות נרחבים בשכר עבור עובדי המגזר הציבורי או של אזורים ביותר בחובות כבדים, עברו עד כה מעל פרולטרים, שרואים את תנאי החיים שלהם להידרדר באופן רציף מבלי להיראות להיות אלטרנטיבה אחרת. אין ספק, תסיסה חברתית גדל במידה ניכרת, במיוחד בין מעמד הפועלים, שסובלים באופן ישיר יותר מאשר כל המשקל מלא של הנקרא מצב חירום עם מכות השפעה הבורגנות מנסה לעצב מחדש גן בהחוק הכללי שעדיין נתן להעובדים כמה תנאים סוציאליים כמו באותו מצב בתוך החברות בו יותר מתמיד שולט עריצות המעסיקי אפילו ברמות שטחיות ביותר. אבל האי נוחות הזה עדיין רק ביטוי מעורפל של אי הסכמה, באופן דמוקרטי מתועל למחאה אזרחית, סמלי, משפטית, אמון כי החוק הבורגני עדיין להציל חלק הספינה טובעת בהחלט... בקיצור, מצב של תסכול מקובלת חברתית שעבורו נראה שאין פתרון.

האיגודים הצהובים, אלה שלא רק ממומנות באופן ישיר ועקיף על ידי המדינה והחברות השונות שבהן הם נמצאים, שבנוסף, נרשמת בין עקרונותיה ההגנה של הכלכלה לאומית, של להבטיח בכל מחיר את הניהול התקין של הייצור ולקחת העובדים לסולידריות עם הבורגנות לטובת עניין משותף שבו הם צריכים להקריב, אלה איגודים תבוסתנים, אחראים על שמירה על מעמד הפועלים הכבולה בידיה ורגליה מפני התקפות שישוגר מכל מקום. רק הפגנות סמליות, שביתות הסכים מראש עם המעסיקים והממשלה או הפרעה שיטתית במקום העבודה של כלשהי נטייה ללהיאבק נגד תנאי החיים מכבידות במיוחד יום מוטלות על כל מכום. שתי שביתות כלליות בשלוש שנים וכמה עשרות הפגנות ארוכות עם שיחה נהדר... מעשים מכוונים אך ורק הקלה של המתח, כך מחזור של רווח הון יכול להמשיך ללא הפרעה על ידי עובדים.

בינתיים ההפגנות של השכבות החברתיות בינוניים שמתחילות מאי 15 לפני שנה, עדיין פעל בדיוק דווקא ברוח דומה נושאים איתם את השכבות החברתיות שעברו את הכיוון של תנועה זו היא תמיד בידיים שלכם: ההגנה על הדמוקרטיה, בטוחים כי שיתוף הפעולה בין המעמדות יכול להתגבר על המכשולים שמציב המשבר הקפיטליסטי באופן מניח את הדעת לכל חברה, וכו. הפרולטריון הוא נתפס בהקשר זה, על ידי מלחציים. מצד אחד מדיניות צהוב , צולע ופייסני של האיגודים צהובים. בצד השור, מגמות מתחת לשפם של אוטונומיה וספונטניות, ללא ספק מצביעים על חולי חברתי עמוק אבל, למעשה, זהים קודמו, מוכיח שוב שמאבק מעמדות היא לא עניין של צורות ארגוניות.

אבל למרות אלה כוחות פוליטיים ואידיאולוגיים שעובדים להחזיק את הפרולטריון בתפקיד קורבן לפגעי עולם שמיוצג אך ורק אירציונלי, ובכל זאת גם היחידה האפשרית, כוחות מהותיים אחרים של הרבה יותר עומק ורוחב, כוחות שרצים על ה על האדמה החברתית שחיקת את יסודות איזון כלשהו בין המעמדות החברתיים, נוטים לשבור את החבלים שמעכבים את התגובה של מעמד הפועלים.

היום זה קורה, בדיוק, בצורה נטייה ומופיעים אירועים אפיזודי כך עלול להיעלם זמן קצר לאחר תחילת אבל ללא ספק מסמנים דרך...

השביתות של הכרים באסטוריאס (אשר למעשה גררו לראשונה זה עשרות שנים למגזרים אחרים, כמו הנהגים תחבורה בין עירוניים ושל מורים זמניים בתיכוןת להמאבק) וכי העובדים בסקטור בניית ספינות תעשיות תמיכה ב ויגו, אלה שתי דוגמאות לא רק שהעימות החברתי בחזרה, אבל זה יהיה באמצעות שיהיה מתאים בישביל הפרולטריון ללהיאבק ולהתגבר על הטלת האינטרסים המיידיים שלהם. אפילו גם העיתונות הבורגנית של השמאל הכיר כי המדאיג ביותר של הלחימה אסטוריאס היא כי מופיעים שוב " הקלעים של גרילה אורבני של ה 80 המאיים למוטט את האזור". זה פחד גדול שמעסיקים, הבורגניים אלא גם את מנהיגי של האיגודים צהובים, יש להם. כי הפרולטרים ממוקמים בתחום של עימות גלוי, מעמד נגד מעמד. מעבר "גרילה", שהפרולטרים משתמשים האמצעים ושיטות אשר יכולים להציב בעמדה של לכופף את האויב מעמד שלהם באמצעות נזק לייצור. עם שביתות לתקופה בלתי מוגבלת, ) משמר שובתים מאורגנים כדי לעצור לעבודה, לא רק במפעל זה או אחר, אלא באזורים שלמים, עם סיומת של סולידריות במאבק בין העובדים הנותרים.

רק תסתכלו על ההבדל בין מתירנות שמוצג על ידי הרשויות עם מחאות חסרות תועלת, ההפגנות חדגוני נדחף לכלום, עם טענות או הקלה סמלית של יום אחד וכמה חזק שבהם מתייחסת השביתות עובדים, עוד שביתות שעדיין נשלטים על ידי כוחות של הכלה חברתית. אבל רק להסתכל כמו אותו הדיכוי הוא נזרק על העובדים בצורה של המשטרה או המשמר האזרחי לא מספיק לסיים את המאבק.

פרולטרים יכולים להתגבר במאבקים שלהם. ויכולים לגבור על מצב של תבוסה קבע, שסובלים היום, בתנאי שהם מחדשים מלחמה פתוחה נגד האויב המעמדי שלהם. בתנאי כי יצטרכו להילחם לקחת את המאבק לידיים, בהגנה רק האינטרס שישלהם כמעמד, אפילו הביותר מיידית וקונקרטי ו, במיוחד, אחזור אמצעים ושיטות של עימות מעמדי. שיטות אלה הם עוברים להאריך את האחדות מעמד בכל מצב, לסיים את התחרות בין פרולטריים, דווקא לפגוע בייצור כדרך לשבור את המעסיק, להדוף התקפות של המדינה באמצעות כוחות הדיכוי שלה נהגה ליישב את המאבק. פרולטרים יכולים וצריכים להיאבק ויכולים לעשות זאת רק אם הם מנהלים לשים את עצמם בתחום של מאבק מעמדי פתוח ולכן לא רק המאבק הגנתי או התקפי במאבק כלכלי, גם פוליטי, מהפכני, שנמצא במפלגה מעמדי. משום, אחרת, יכול רק לקוות להמשיך במנהרה החשוכה של סבל וניצול שהבורגנות הוצב.

ההגנה ללא פשרות של שיטות ואמצעים של המאבק המעמדי

הכינון מחדש של המפלגה הקומוניסטית, הבינלאומי ובינלאומיות.